מורן,
אני תמיד אזכור אותך כבן דוד עם לב רחב שתמיד הוא מוקף בחברים ושכל אחד אהב.
אני לעולם לא אשכח איך סיבבת אותי באוויר כשהייתי קטן, איך שסחבת אותי על הכתפיים, איך שהסעת אותי באופנוע, איך שעזרת לי בכל מה שרציתי, איך שחזרת כל פעם מהצבא ושאף פעם לא היית עייף מדי בשביל המשפחה שלך שכל כך אהבת.
תמיד היית לי כבן דוד ששאפתי להיות כמוהו.
אני זוכר איך סבתא סיפרה לי על כל ביקור שלך על כל טלפון שצילצלת אליה, ואיך שהיא היתה גאה בך. תמיד היית גאה בי למרות שתמיד רציתי להיות הכי טוב בשבילך, שתתגאה בי עוד, ולא תמיד הצלחתי.
ולמרות זאת תמיד עודדת אותי, תמיד תמכת בי, תמיד עזרת לי ותמיד אהבת אותי. אני מבטיח לך שאני כן אלך לטריאטלון כמו שתכננו, אני כן אלך ליחידה מובחרת כמו שרצית.
אני מבטיח לך שאני אתאמן בכל יום בשביל להיות כמוך.
אני תמיד אוהב אותך כאח וחבר.
אוהב ניר.